הריפוי בשבילי זה ההסכמה להיכנס פנימהלפגוש את עצמי מתוך העומק שלילהתבונן בכל מה שעולה בילשמוע את הקולות שעולים בתוכימחשבות, רגשות, בעל הבית, פחדים, תחושות בגוף שלילהסכים להתבונן...
המסע שלי התחיל קצת לפני שנסעתי להודו לפני 5 שנים,אני זוכרת מפגש שהיה לי בשבוע הראשון שם עם בחור שאמר לי "שמת לב שאת כל הזמן אומרת אני ואני ואני?"ואני ישר- כן בטח אני בתהליך של להכיר את עצמיבהתחלה של המסע קודם התחלתי לשאולמי אני? איך אני בכלל מתנהגת? מה האופי שלי?כל מני שאלות שהתחילו לצוףשמתי לב לעצמי, זה היה השלב הראשוןלפתח מודעות לעצמי, לדפוסים, לדברים שעולים בי...
בהמשך תירגלתי מדיטציות, מכל מני סוגיםהתאהבתי בלהיות עם עצמי, המוטו של הטיול שלי היה "תאהבי את עצמך, כל השאר זה בונוס"נהיה לי כ"כ כיף להיות עם עצמי, נהנתי מהחברה של עצמי
כחלק מהמסע שלי עלו בי גם דברים פחות נעימים,אפשרתי להם לעלות.המשכתי לשאול את עצמי שאלות, חפרתי עמוק,שואלת ושואלת (הצד הסקרן שלי בפעולה )הסכמתי לראות גם את הפחדים שלי,לפגוש אותם, לחיות אותם ולחבק את עצמי בתוך זה...
שם הריפוי התחילהסכמתי לראות את עצמי, הסכמתי לעצמי להרגיש המון כאב צף ואיתו גם חמלה לעצמי
דווקא במקומות האלה, להסכים להרגיש,קסמים קורים, הריפוי נעשה, משהו משתחרר, אמונות שלא הכרתי מתגלות להן,למדתי, חקרתי, העמקתי, חיבקתי, אפשרתיצמחתי והתפתחתי מהמקום הזהואני כל הזמן גדלה ומתפתחת
הגדילה שלנו היא אינסופית(איזה כיף ומרגש זה הידיעה שיש לי עוד כל כך הרבה מה לגלות בעצמי)
.png)
Comments