~אני עושה את ההכי טוב שלי בכל רגע נתון~

זה משפט שאני כ"כ מאמינה בו

ואני מזכירה אותו לעצמי כל כמה זמן כשמשהו עולה בי. ממש כמו בוסט של חמלה לעצמי.

בימים האחרונים הרגשתי עייפה ומותשת, הגוף שלי ממש ביקש ממני מנוחה, רגע לעצור הכל ולנוח. הראש לא הפסיק להזכיר לי את כמות המשימות שיש לי וזה בדיוק היה הזמן להכניס חמלה לעצמי. להגיד לעצמי שאוקי היום כנראה לא אעשה הכל ואולי אפילו היום לא אעשה כלום הזכרתי לעצמי להיות בחמלה כלפי עצמי.

לגוף שלי יש בקשות משלו, ואני בוחרת להקשיב לו כרגע כי הוא יודע, הוא לא מאותת סתם. עלו בימים האחרונים גם רגשות ודברים שביקשו ממני מענה, ששוב, כל המשימות שהיו לי נדחקו הצידה. תהיתי מה יותר חשוב, איך אני מוצאת את האיזון בין לפנות זמן לעצמי ללפנות זמן למשימות ושוב, הזכרתי לעצמי להיות בחמלה כלפי עצמי.

והמשפט שוב התנגן לו אני עושה את ההכי טוב שלי בכל רגע נתון אם היתי יכולה לעשות אחרת כנראה שהיתי עושה. וזאת היתה תזכורת מדהימה שהכל הכל באמת בסדר!!

אז נכון לא עמדתי בכל המשימות אבל בסדר העדיפויות שלי כרגע זה להיות קשובה לעצמי, לגוף שלי להיות בחמלה ובקבלה שהכל טוב וזה בסדר להיות במנוחה.

והנה כשלא התנגדתי, האנרגיה חזרה הקשבתי לעצמי, נתתי מענה לגוף המתוק שלי והמשימות נשארו אותם משימות ותאכלס לא קרה כלום הם יצאו לפועל בזמן המדויק להם כי תמיד תמיד הכל מדויק

בא לי לשמוע איפה זה פוגש אתכם?

ומי היה צריך תזכורת ללהיות בחמלה כלפי עצמו?

שולחת לכם מלא אהבה

~קארו~