פעם לא ידעתי שאפשר אחרתהייתי נשארת במקומות שלא היו מדויקים ליידעתי את זההרגשתי את זהאבל היתי נשארת שםעד שהיתי מגיעה למצבשזהו זהאין לי יותר מה להפסידוהולכת!!
זה היה שואב ממני כמויות עצומות של אנרגיהמלא קולות שעברו בתוכי-"להשאר או ללכת?""מה לעשות?""תאכלס קארין את יכולה למשוך עוד"וכו וכו...
חברה שלי הסבירה ליבצומת דרכים שהיתי בהשיש שתי דרכים לצאתמאיזור הנוחותאו להגיע לסף הכאב ולעזוב(מה שהכרתי ממש מקרוב)אולצאת מאיזור הנוחותממקום של השראה
פתאום נפל עליי"מההה??? יש אפשרות כזאת?!"בחיי שזה לא היתה אפשרות שחשבתי עליה
מרגישה שההבנה הזאתמהדהדת לי בכל צומת דרכים בחיים שלי כשאני בטוחה שאני נמצאת בדרך מסוימתשהיא לא מטיבה איתיושהגיע הזמן לעזוב...
ואז עולה השאלה-"האם את רוצה לעזוב ממקום של השראהאו למשוך עד סף הכאב?"
תאכלס, שתי האפשרויות בסדר גמוררק כשהן מגיעות ממקום מודע "האם יש לי עוד שיעור כאן?או האם אני ראויה ורוצה משהו אחר?"
.png)
Comments