בשבוע האחרוןדרך שיחה עם חברה עלה דפוס מסוים בחיים שליששמנו לב אליו ביחד שלפעמים אני מטרגרת אנשים סביביזאת אומרת-אומרת או עושה משהווזה לוחץ להם בדיוק על הכפתורים הכואבים שלהם
אני זוכרת שלפני שנתיים בערךהיתה מישהי שעבדה איתיהיה בינינו מתח שכשהינו באותה סביבהלא היה מישהו שלא הרגיש את זה בינינו
היינו ביחד בקורס שעשינו אז המשימה הייתה להסתובב במרחב ולפגוש זוג עינייםאחרי שנפגשו המבטים להגיד מה אני לא אוהבת במי שאני רואה מוליזה היה ממש משעשע (קוסמיייי כרגיללללל)כי ממש ניסינו לשבת לדבר תקופה ארוכהוזה תמיד התפספס והיא אמרה לי שכשהיא רואה אותישמחה ועושה שטויות וצחוקיםזה כואב לה במקום שלהשלמה היא לא ככה
אני זוכרת שזה היה לי מאוד מוזרלמה שמישהו לא ישמח מזה שיש מישהו שמח?באותו יום דיברתי על זה עם הבן זוגשהיה לי אז והוא אמר לי שהוא יכול להבין על מה היא מדברת...הרגשתי שזה מכבה את האור שלי
ונוצרה לי שם אמונהשיש בי אור.. יש אנשים סביבי שנהנים מהאור שלי ויש אנשים שמסתנוורים ממנוזאת אמונה קשה לסחוב...להרגיש אשמה על משהו שאני לא עושה במכווןאו מתוך כוונה לפגוע במישהו
איכשהו זה קפץ השבוע ועוד בחורה מדהימה(שגם נתנה לי השראה לכתוב את הפוסט הזה)שגם עבדנו ביחד ובמקרה נפגשנובאיזה פאב השבועאמרה לי שהיא מרגישה התנגדות מסוימת בינינושהיא באה בעיקר מהצד שלה
שאלתי אותה מה היא מרגישהוהיא אמרה ששנינו מגיעות מעולם הNLPוההתפתחות האישית והיא מרגישה שיש לה קושי לבטא את עצמה החוצהוכשהיא רואה אותי עושה את זה זה לוחץ לה על הכפתור של למה היא לא עושה את זה
השיחה היתה מרגשת ומדהימהואני סופר מעריכה את הכנות והחשיפה המדהימה שלה!! (תודהההה לךךךך)והסתיימה בזה שהפוסטים שליוהחשיפה שלי נוגעים באנשיםוזה מה שחשוב אז להמשיך לעשות את זההה
אז בהמשך השבוע תהיתי לגבי זה מתי הגבול נחצהבין המקום שלי להיות ברגישות מול אנשים אחריםלנסות "להבין" מה הם חווים ולהיות ברגישות וטאקט אולי?!לבין להיות נאמנה לעצמילהמשיך להיות בתנועה שלי לדבר אותי ולהביע את מה שאני מרגישהמבלי לחשוב פעמיים....
אני חושבת שבעיקר מה שהבנתיזה שאנחנו חיים כאן ביחדכל הזמן אנחנו לוחצים על הכפתוריםאחד של השני אין לי דרך תמיד לצפות מה הבן אדם השנייחווה ממני
לפעמים המקומות הכואבים האלההם מחשלים אותנוונותנים לנו תנועה להתקדםלהיות יותר בקשיבות לעצמינולהבין שהחוסר נוחות הזה בא לשקף לנו משהו עמוק יותר בתוכנו
ויהיו כאלה ש"ישליכו" את זה עלינוויהיו כאלה שיקחו "אחראיות" ויבינו שזה מסך הכפתורים שלהםוזה ממש בסדרררלכל הרגשות יש מקוםםם
וגם אם עכשיו זה מטרגר אתכםןמזמינה אתכם רגע להתבונן לתוך זה
יש מקום לתקשורת, לפתיחותלדבר את המקומות האלהלהבין שאלו השיעורים שלנובחיים האלה
במקרה ראיתי היום סרטוןכחלק מלימודים שאני לומדת על מסע הנשמה (זה הולך להיות עמוק תתכוננו)על זה שהכל פה אשליה שהנשמה בחרה לפני שהיא הגיעה לעולם מה הולך להיות
האנשים הקרובים לנו פה בחיים חתמנו איתם חוזה נשמתי הם עוזרים לנו לעבור את השיעור שבחרנו לעבורכשהגענו לעולם הזה
אז אולי בעצם מה שחשובזה שנמשיך ללמוד ולהתפתחלהשאר נאמנים לעצמינולמסע שלנוולהיות כאן עבור הסביבה שלנוברגישות, פתיחות, רכות ועדינות
מתוך מקום שגם אם אנחנו מטרגרים אחד את השניאפשר לדבר על זה ממקום אוהבוזה אפשריייייי
כולנו עוברים דברים קשים
כשאני מרשה לעצמי להיות בפגיעותמול הבן אדם שמולישם קסמים קורים
.png)
Comments